מה פתאום בלוג ???
מכירים את הילדים החכמים האלה שיודעים המון דברים, קוראים המון, סקרנים, מתבוננים ומיד מבינים? בדרך כלל ילדים אחרים לא מאד אוהבים את זה, ואם הילד הזה גם "התברך" בחריגות פיסית כלשהיא (סיבה ומסובב...) צפויה לילד הידען והחנון הזה ילדות מורכבת ומסע פיתוח עצמי של כלי התמודדות והישרדות מאד שימושיים (ולפעמים מכבידים). רק על כך אפשר לכתוב סדרת פוסטים ואולי באמת ארחיב על כך בהמשך.
אבל אם אדלג שנים קדימה, ארגז הכלים שבניתי מאז ילדותי צבר קופסאות של שאפתנות, עקשנות, יצריות ויצירתיות, בטחון עצמי (מופרז?), יחד עם צורך מפותח בהכרה ובתשומת לב שלבשו צורה "מתורבתת" של רצון לשתף בידע ובניסיון מחד, במקביל למשיכה לעולם הבמה מאידך. כך מצאתי עצמי רב שנות חיי (רובן בתחומי ההייטק) מוצא במה להופיע בה, כמדריך, כמרצה, כאיש שיווק, כמנהל וזאת במקביל לנגיעות קלות באמנויות במה, משחק, נגינה, שירה, הנחייה, קריינות ועוד.
עבורי, אוכל טוב הוא ללא ספק אחת ההנאות הגדולות בחיים. הנאה יצרית, בסיסית, המגרה את כל החושים, תחילה את הדמיון, משם את בלוטות הטעם, וכשכבר מונחת לפני מנה, העיניים חוות חוויה פיסית ראשונה של צבעים וצורות, אחר כך הריחות, הטעמים, המרקמים, המגע עם האוכל בידיים, בשפתיים, בלשון, והקולות שמלווים אותו... כך שמדובר בתשוקה, כמעט בלתי נשלטת. אם הייתי צריך לפתוח הרצאה על התשוקה שלי לאוכל, הייתי מקרין בפתיחה את סצנת "I'll have what she had" של מאג ראיין ובילי קריסטל מהארי פגש את סאלי...
אז בבלוג זה אני רוצה לשתף את כל מי שמתעניין בנעשה מאחורי הקלעים של עולם המסעדנות המרתק בו אני צועד בשנים האחרונות. הצלחות, אהבות, רגעים שמחים, מצחיקים ומרגשים, לצד כישלונות, תסכולים, לבטים, אתגרים והתמודדויות. מסעדנות היא מקצוע רב תחומי הכולל קודם תכנון אסטרטגי וקונספטואלי, וכמובן ניהול עסק ככל עסק, כולל עיסוק בלתי נמנע בכספים ורשויות, ניהול צוותים הכוללים את צוותי המטבח, השרות והאירוח, ניהול רכש ומלאי, עבודה עם יועצים וספקים, בניה ומימוש של תהליכי שיווק, מדיה ויחסי ציבור, וכמובן האירוח והמגע עם האורחים והמבקרים במסעדה.
אשתדל לשתף את חוויותי ונסיוני בעיקר דרך סיפורים ומקרים שקרו וקורים לי וסביבי, חלקם אישיים, חלקם מקצועיים, פה ושם מתכונים, תמונות מאחורי הקלעים וביקורים לימודיים במסעדות ובמקומות בעולם. בקיצור, נזרום. נגיב. נשפר. אשמח כמובן לקרוא תגובות והערות.
שמחתי לארח. מקווה לראותכם שוב,
איל